הסטארט-אפ מתפרק ורק דבר אחד יציל אותו

 

 

הפוסט הופיע על ידי גליה יפרח לראשונה בגיקטיים

 

 

"יש CTO!" הוא צעק ובקפיצה מהכסא המסובב פרץ בריקוד הקאובוי המשוגע ישירות על רצפת הסלון. לא הפריע לו שהשעה אחת עשרה וחצי בלילה, שהוא עוד לא הכניס כלום לפה מהבוקר ושהרגע נרדמה הקטנה אחרי שלוש שעות ריור, ניג'וס וטיפוס על איברי אדם רדומים.

"איזה בנאדם! תותח על! הוא חכם בטירוף! הוא הולך להרים אותנו! איזה פוקס! את קולטת את הפוקס?"
אחרי חודשיים של טלטלות מנהלתיות, כשהאחרון בסמנכ"לים הודיע שהוא לא יכול יותר לחיות על החסכונות, חשבתי שזהו, נגוז החלום. הרי החברה זה עתה התקבלה לחממה מאוד נחשבת בישראל, עם השקעה נאה ובעיקר עם אמונה רבה בצוות. איך זה יכול לקרות? הרי המוצר מעולה, לפחות ארבע חממות חושבות שיש לכם את זה, אז למה לעזוב? איך אפשר שלא לראות מה צופן העתיד? (בגדי יד שניה והרבה בישול יצירתי בבית).

הכל בסדר, סה״כ החברה מתפרקת

הבוקס הוירטואלי בבטן הופך לחראקירי מטלטל ואני כבר מתחילה לבנות את החיים שלנו מחדש. אוקי, הכל בסדר, לא קרה כלום. בסך הכל החברה מתפרקת. מישהו אמר שיזם טוב חייב לפחות כשלון אחד ברזומה כדי להפיק לקחים לסטארטאפ הבא. או מיי גאד, החברה מתפרקת. אלוהים, השקענו את כל הכסף שלנו בזה ועוד לקחנו הלוואה מטורפת. אנחנו רוכבים על ההורים כבר שנתיים! או מיי גאד. מה אנחנו עושים?

 

החרדה תופסת את מקומה, ובעוד אני מצטנפת בתנוחת עובר על הריצפה, הוא חולף על פני בשיא האדישות עם סנדוויץ׳ טונה מתפנפן, מתכופף להסתכל עליי כעל מוצג בתערוכה ארכיאולוגית, מנסה להבין לאן נעלם הצבע בפסיפס הפנים שלי.

"מה יהיה? מה נעשה?" אני צועקת אליו בלחישה. "הכל אבוד!" אלוהים, מה חשבנו לעצמנו? שאנחנו נהיה האחוז שמצליח? לנשום, לנשום, לא הכל אבוד, יהיה בסדר. כישלון זו הזדמנות. נעשה גראג' סייל, נמכור שתי כליות, נעיף את אוסף הדיסקים שלנו באיביי…אין מצב להצטרף לאיזה סטארטאפ שגייס? "תתאפסי על עצמך! הכל בסדר. שום דבר לא משתנה", הוא מודיע לי בקור רוח. "אני מוצא שותף תוך יומיים והכל חוזר למסלול."

 

איזה חבר שעשה אקזיט מסן פרנסיסקו סיפר לו על החוויה של היזמות. על ההתלהבות, על הענקת חיים לרעיון, על הבדידות בפסגת הפירמידה. כשאתה מנכ"ל אין לך חברים. את כל ההחלטות אתה צריך לקבל לבד, ולהתמודד עם כל כך הרבה פאקים בדרך, שפשוט תצטרך עור של פיל. לא תראה את המשפחה, לא תישן בלילה, לא תחיה ביום וכשתעשה את האקזיט, תהיה כבול לעוד כמה שנים בחברה שקנתה אותך, במשרה שלעסת כבר מכל כיוון, שבא לך לעשות תותבות…

יש שותף

אני מנסה לנשום ולחשוב על האקזיט. ממש לחשוב על האקזיט. במובן של איך אני מצליחה להגיע לדלת כדי לנשום אוויר בפועל. BREATH IN – BREATH OUT. הרי אני התחתנתי עם מנהל מוצר מצליח בחברת ענק ועכשיו אני מרגישה את ההישרדות נוגסת לי בכתף? איפה החיים שלנו? איך לא שמתי לב שהטייק אווייז נלקחו ממני?

 

והנה, ממש כמו שהוא אמר, הגיע השותף. ושוב התחילה הסחרחרה של ההתחלה, ההתלהבות, העבודה סביב השעון, הרעיונות שלא מפסיקים להיערם. והשקיות השחורות מתחת לעיניים שלי מתחילות להעיד על אובר פלואו ואני מנסה להבין איך לג'נגל את המצב.

 

הרי אני ממש רוצה שהסטארטאפ יצליח. אני תורמת לזה בכל מובן ובכל זמן פנוי שיש לי. אני נותנת לבעלי את האופציה ואת הזמן לפצח את הקוד. אני אישה זורמת. כמה זמן זה פאקינג לוקח? שתי מילי שניות לוקחות לי להבין שאני פה לא לבד. טלפון זריז לאשת השותף, וכבר שתינו מתבכיינות על הצרה/ברכה המשותפת. מי יכולה להבין אותי יותר טוב ממנה?

 

כראוי לשתי נשים אנחנו מתמנגלות כבר בשבוע השני לעבודה המשותפת, על ארוחת מסורת השקשוקה שלנו בשישי בצהריים. אנחנו מבינות שאנחנו פחות או יותר באותו מקום בחיים, השאיפות שלנו פחות או יותר דומות, ואף אחת לא plotting conniving bitch. אנחנו מתקתקות את הלו"ז, בין הילדים לבית לעבודה, והעובדה שהילדים מסתדרים טוב אחד עם השני מצביעה על אנרגיה חיובית שזורמת בקשר הזה. הכל הולך חלק.

אמר לי פעם עורך דין שסוגר חוזים לקניית בתים. לפני שאתה חותם על החוזה, תוודא אילו גורמים יכולים להשפיע לרעה על הבחירה שלך. השכן שמתנופף להנאתו עירום מול חלון הסלון, הפולניה מוועד הבית שמבקשת כסף דווקא בחמש בבוקר, או סתם בני נוער שנהנים לקצר את הדרך למחששה דרך מתלי הכביסה שלך.

תכירו את הצד השני, לא רק מבחינה מקצועית 

אז השותפות הזו? זה ממש אותו הדבר. צריך לוודא מי נמצא מאחורי הקלעים לפני שסוגרים חוזה. כמה השפעה יש לאישה על השותף שלך. מה היא רוצה בחיים וכמה משחררת היא. כי נניח, (רק נניח (;) שהשותף אמריקאי ובת הזוג שלו גרמניה. הצוות מנסה להחליט מה יותר כלכלי להתחלה, ומחליטים שכל שותף יעבוד במקום שהכי נוח לו להתקיים בצניעות. אז החברה מתניעה בשלט רחוק ישראל-גרמניה והדברים לא מתקדמים כמו שהם צריכים. בת הזוג של שותף אחד מממנת אותו פול טיים, והוא עובד נוסטופ ולא נותן לה את מה שהיא באמת רוצה (תינוק), וכך הדברים שחשבת שאתה בשליטה מלאה בהם, נוזלים לך מהידיים כי לשלט רחוק יש טווח מוגבל.

 

אז כשאני חושבת על מציאת שותף לבייבי שלך, אני מציעה שממש לפני חתימת החוזה, תעשו איזה מינגלינג קוקטייל כדי להבין מי הנפשות הפועלות (אשכרה להבין מי הן!). כמה כוסות מוחיטו על בטן ריקה (הקייטרינג הזה תמיד מאחר..) ותבין עם מי יש לך עסק. כי לעסק כזה יש צוות משני, בלתי נראה אבל מורגש ביותר.

 

אגב, אנחנו, הצוות המשני בסטארטאפ הזה, החלטנו מעבר לבילוי דו שבועי יחד עם כולם, על יום קצר משותף שבו כל אחד מהשותפים יכול לעזוב הכל ולהיות עם המשפחה פרופר. ואתם לא מבינים איך זה מרגיע את היצר הרע…

 

לפוסט הקודם של גליה: ״צועדים ביחד אל האקזיט״

 

 

 

 

 

 

 

 

Please reload

להורדת 5 הצעדים למיטוב השיח עם הלקוח שלך (שניה לפני משלוח המסר) ישירות למייל, הירשמי כאן!

Recent Posts
Please reload

Search By Tags
Please reload

Follow Us
  • Facebook Basic Square

עם מי מדברים?

galia@contentamarketing.comטלפון:   054-3482800

משרד:  08-8538597

  • White Facebook Icon

כל הזכויות שמורות לגליה ברון יפרח ©2015